חשך עולם בעדנו | סיקור נרחב ממסע הלוויתו של מרן ראש הישיבה

מאות אלפים בארץ ובעולם המומים וכואבים: עמוד התורה נסתלק מעימנו. ההלוויה יצאה מישיבת 'כסא רחמים' בבני ברק בהשתתפות המונים מרחבי הארץ. בהתאם לצוואתו – ללא הספדים אך עם דברי פרידה קצרים. המיטה נישאה אל בית החיים פוניבז', שם הובא למנוחת עולמים ליד הרבנית וביתו ע"ה.

במסע הלוויה השתתפו רבנן ותלמידהון, לצד אחיו הקד' בניו חתניו ורבני הישיבה שליט"א, חלקו כבוד אחרון; מרן הראש"ל הגרש"מ עמאר, מרן הראש"ל הגר"ד יוסף, הגר"א יוסף, הגרש"י זעפרני, הגר"י כהן, הגר"ש מחפוד, הגר"מ בן שמעון, הגר"ד זר, הגר"ל גלזר, הגר"ח רבי, הגר"ג בן משה, הגר"ק בר, הגרי"מ לאו, הגר"ב שמואלי, הגר"נ בן שמעון, הגר"י רצאבי, הגר"י יוסף, הגר"ש אליהו, הגר"ר אלבז, הגר"ל ישי, הגר"ח רבי, הגר"א טופיק, שליט"א ר' אריה דרעי, ר' אלי ישי, איתמר בן גביר, ר' משה גפני, ר' מאיר פורש, יצחק וסרלאוף, ר' שלמה קרעי ועוד רבני ערים ראשי ישיבות שרים ואישי ציבור.

העם בוכה את הסתלקותו של אביהם הרוחני

יום ראשון, דמעות וזעקות ברחוב הרב עוזיאל בבני ברק: עשרות אלפי בני תורה, תלמידים לדורות, גדולי ישראל, רבנים, ראשי ישיבות ואישי ציבור, התכנסו ברחובה של עיר ללוות את מרן ראש הישיבה הגאון הגדול רבנו מאיר נסים מאזוז זצוקללה״ה, מגדולי התורה וההשפעה בדור האחרון, שהסתלק לבית עולמו בשבת קודש, בגיל שיבה, לאחר שנות דור של עמל תורה והנהגה.

לקראת השעה 13:00 בצהריים, נראתה המיטה הקדושה מובאת אל היכל ישיבת "כסא רחמים", אותה הנהיג מרן רבנו זצוק" למעלה משישים שנה. קהל האלפים פתח באמירת תהילים בדמעות, כשביניהם רבים מוותיקי הישיבה, תלמידים לדורותיהם, ראשי ישיבות ורבנים חשובים.

לפני התיבה עבר הגאון הרב יעקב כהן שליט"א, ראש כולל "פקודת אלעזר" באלעד ורב קהילה בעיר רעננה, כשהוא זועק בבכי פרקי סליחות ותהילים.

הצוואה הקדושה: "לא להספידני"

בהתאם לצוואתו הקדושה של מרן זצוק"ל – כפי שהוקראה בקול נשנק על ידי חתנו הגדול הגאון הרב ליאור כהן שליט"א, ראש ישיבת "מאור יוסף" – לא נשמעו הספדים בהלוויה. אך כיצד אפשר שלא להפרד בלב שבור ובלשון כואבת? כיצד ניתן לעמוד נוכח הסתלקות של אביהם הרוחני של רבבות מבלי לזעוק בקול מר? בני המשפחה, וגדולי הדור, מסרו דברי פרידה וחיזוק קצרים וכואבים כשכל העם גועה בבכיה.

הרב גדעון מאזוז ספד לאביו: פעלת מאהבת ישראל ומגמילות חסד, ברחת מפרסום וכבוד

בנו של מרן, הרב גדעון מאזוז, ספד בכאב: "ברחת מהפרסום. שנאת כבוד והכבוד רדף אחריך. על מה נדבר? כל המוסיף גורע. ביום האחרונים לפני הסתלקותך שמעתי שני סיפורים מיהודים נאמנים, תלמידי חכמים, המעידים על גמילות החסד שלך והדרך שבה עודדת אנשים. אתה אבא, מאהבת ישראל הגדולה שבערה בך, היחיד שבזמן הסכמי אוסלו האומללים אמרת לי בזו הלשון: 'עוד תראה כמה דם של אלפים יישפך בעם ישראל'. בזמנו פרסמתי את דעתך, כמה שצדקת וחבל שצדקת. היית שמח לא להיות צודק. כל השנים האלה נשפך דם ואני מקווה שתעמוד בתפילה אצל בורא עולם שיהיה סוף וקץ לכל צרותינו".

הגאון הרב צמח מאזוז ספד: ההפסד הוא לא רק למשפחה שלנו אלא של כל עם ישראל

אחיו של מרן, הגאון הגדול הרב צמח מאזוז נשא בהספדו: "היום הזה היה צריך להיות לכאורה יום שמח, אבל הקב"ה גזר אחרת, וההפסד הוא לא רק למשפחה שלנו אלא של כל עם ישראל. של כל אחד שידע והחשיב ולמד משהו מספריו של מרן ראש הישיבה יודע כמה חוכמה שאב משם. האמנתי שכמו שמרן יצא מהרבה מחלות וצרות, חשבתי שזה יקרה גם בפעם הזאת, אבל הקב"ה חשב אחרת".

הגרש"מ עמאר ספד למרן זצוק"ל: מאז שנסתלק מרן גדול הדור רבנו עובדיה יוסף ע"ה, היינו מוצאים נחמה במרן ראש הישיבה

מרן הראשל"צ הגרש"מ עמאר ספד למרן זצוק"ל: "אנחנו באים לעורר את עצמנו על השבר הגדול והנורא הזה. מאז שנסתלק מרן גדול הדור רבנו עובדיה יוסף ע"ה, היינו מוצאים נחמה במרן ראש הישיבה. היינו מתייעצים אותו, כל החכמים נצרכו לעצתו, לפתרונות שלו, לתשובות שלו, להנהגתו בהלכה, בתורה על כל מקצועותיה".

"לא יאומן כי יסופר רוחב הידיעה שלו והמיוחדות שלה. מי ייתן לנו תמורתו. אוי לספינה שאבד קברניטה ואוי לדור שאבד מנהיגה. הספינה היא הישיבה. תלמידיו הרבים מכהנים פאר בכל רחבי הארץ והעולם. זכה זכות שאין לה דוגמה להפיץ תורה בעוצמה וה' סייע בידו".

בתום דבריו הכתיר הגרש"מ את מורנו הגאון הגדול הרב צמח מאזוז שליט"א למלא את מקומו של מרן זצוק"ל בראשות ישיבת כסא רחמים.

הגר"ד יוסף ספד בבכי למרן: נלחם בלימוד התורה בשטחיות, העמיד רבבות תלמידים

מרן הראשון לציון, הגר"ד יוסף, ספד בבכי למרן ראש הישיבה: "ענוותנותו הגדולה הביאה לידי זה שהוא לא רוצה שישבחו אותו. אבל רבותי, איך אפשר שלא להספיד את מרן רבנו מאיר מאזוז? הוא ציווה שלא יספידו אותו אך הוא לא ציווה שלא נבכה – ואנחנו נבכה. איך אפשר שלא לבכות? 'על זה היה דווה לבנו, על אלה חשכו עינינו…נפלה עטרת ראשנו'".

"כמה אהבנו את מרן, אהבה שאינה תלויה בדבר, שבאה מכוח התורה ומגדלותו העצומה בה. אבי מורי זצוק"ל אהב אותו. היתה ביניהם ידידות מופלאה. לרבבות התלמידים שהעמיד בכל רחבי הארץ, מוסדות תורה, תלמודי תורה, ישיבות קדושות – הוא הנחיל דרך של לימוד בעיון. מרן רבנו מאיר נלחם בשטחיות. הוא היה עמקן בכל סוגיה ובזכות זאת ידע להביא ראיות לכל שאלה ששואלים הפוסקים. אני מבקש מכל תלמידיו, המשיכו את דרכו, תלמדו בעיון אמיתי"

הרב הראשי הגרי"מ לאו: מרן לא זקוק למחמאות שלנו

"מרן לא זקוק למחמאות שלנו ולא זקוק להספדים שלנו, אנחנו אלו שזקוקים למילים שלו, לתפילות שלו, לגדלות שלו, אנחנו זקוקים לבקש ממנו, כשהוא עכשיו מתייצב בפני בית דין של מעלה ושם מקבלים אותו במרומי מרומים, בלב שלם ובנפש חפצה, מי עלה למעלה? צדיק, גאון, קדוש, גדול ישראל, ואנחנו מבקשים ממנו להיות שליח של בית ישראל לבקש עלינו"

הרב הראשי הגר"ק בר: הרב מאזוז מסר נפש והקים עולם של תורה

אחרון הדוברים היה הרב הראשי לישראל, הגאון רבי קלמן מאיר בר שספד: "הגאון הרב מאזוז, אביו מסר ונהרג על קידוש השם, ובזכות מסירות הנפש הזה המשיך הרב מאזוז למסור נפש ולהקים עולם של תורה. ראינו אותו בשנים האחרונות בקושי הולך, אבל ממשיך בדרכו במסירות נפש. לא הפסיק לתת שיעורים, ללמד. למרות שכל הייסורים היו מנת חלקו, צהלתו היתה בליבו"

קדיש מתוך דממה

בשעה 14:20 לערך, ניגשו משפחתו של מרן שליט"א לאמירת הקדיש, כשהקהל כולו עומד על רגליו, דומע ונרגש. קול הקדיש נישא ברעד ובכובד ראש: "יתגדל ויתקדש שמיה רבה..." – ומאות אלפים ענו אמן בקול נרגש, כאיש אחד בלב אחד, מי ממקום ההלוויה ומי בשורת השידורים החיים שהועברו בכל כלי התקשורת.

בסיום ההספדים עלה שוב הבן, הרב גדעון מאזוז, וסיפר כי בנערותו קרא פעם ספר בשבת, והדפים היו דבוקים. הוא פתח אותם בשבת מבלי שימת לב. אביו, מרן, שראה זאת, הצטער כל כך – וצם על כך ארבע פעמים, בימי שני וחמישי.

יציאת המיטה: המסע האחרון

בשעה 14:30, לצד קריאת פיוטי "לך אלי תשוקתי" יגדל אלוקים חי" ו"בן אדמה", החלה המיטה הקדושה לצאת מלפני ההיכל –יצא מסע הלוויה דרך הרחובות: הרב עוזיאל, הרב יצחק ניסים, דמשק אליעזר, עזרא, האדמו"ר מנדבורנה וחזון איש, בדרכה האחרונה לבית החיים פוניבז', שם נטמן למנוחת עולמים ליד גדולי ישראל מדורות עברו ולצד רעיתו הרבנית וביתו ע"ה.

ההמון ליווה את המיטה בדומיה קדושה. רק קול בכי חרישי של אלפים נשמע ברקע. והיכל הישיבה – אשר שימש מרכז תורה במשך עשרות בשנים – עמד מיותם ושבור.

מעמד ההלוויה היה מהגדולים שנראו בשנים האחרונות. מסע ההלוויה תם, אולם תורתו ודרכו של מרן זצוקללה"ה עודם עימנו. לאורו נלך.

---

כאן באתר הרשמי "כתר מלוכה" נלווה את ימי האבל והבכי עם כתבות מיוחדות ועדכונים שוטפים. זה הזמן להירשם כחבר (בראש העמוד בצד שמאל) ולקבל התראה על התכנים החשובים שיעלו לאתר בתקופה הקרובה.